<h1>ארחות חיים דין תנאי סימן א'</h1>
<h2>דף ס.</h2>
כל המקדש או קונה או נותן על תנאי בשעה שיתקיים התנאי יתקיימו הקידושין או המקח או המתנה בד"א בשהיה שם התנאי ולא אמר מעכשו אבל אם אמר מעכשו הרי הוא מקודשת למפרע משעת קידושין אע"פ שלא נעשה התנאי אלא לאחר זמן מרובה וכן הדין בדיני ממונות וגיטין. וכל האומר מעכשו אינו צריך לכפול [תנאו. ולא להקדים התנאי על המעשה אלא אע"פ שהקדים המעשה תנאי קיים אבל צריך] להתנות בדבר שאיפשר לקיימו. ואם התנה בדבר שאי אפשר לקיימו הרי זה כמפליג בדברים ואין שם שום תנאי. וכל האומר על מנת כאומר מעכשו ואין צריך לכפול התנאי ולא להקדימו למעשה.
<h2>דף סא.</h2>
כתב הר"ם במז"ל וכל תנאי שבעולם בין בקידושין בין בגירושין בין במקח וממכר בין בשאר [דיני] ממון צריך להיות בתנאי ארבעה דברים. ואלו הן. שכל תנאי יהיה כפול. ושיהיה הן קודם ללאו. ושיהיה התנאי קודם למעשה. ושיהיה התנאי דבר שאיפשר לקיימו. ואם חסר התנאי באחד מהם הרי התנאי בטל וכאלו לא התנה כלל הואיל וחסר התנאי אחד מארבעה דברים אלו. ומתנאי בני גד ובני ראובן למדו דברים אלו שנא' אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו'. יש מקצת גאונים אחרים אמרו אין צריך אדם לכפול תנאי אלא בגיטין וקידושין בלבד אבל בדיני ממונות אין צריך לכפול ואין ראוי לסמוך על דבר [זה] שכפילת התנאי עם שאר ארבעה דברים מתנאי בני גד ובני ראובן למדו אותן ותנאי זה לא היה בגיטין ולא בקידושין וכזה הורו גדולי הראשונים וכן ראוי להורות.
